מזונות ילדים

מזונות ילדים הם תשלום כספי שאחד ההורים משלם לבן הזוג השני כדי לתמוך בצרכים ההכרחיים של ילדיהם.

בישראל, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע כי הורה חייב במזונות ילדיו הקטינים. ההורה החייב במזונות הוא בדרך כלל ההורה שאינו משמין את הילדים באופן קבוע.

סכום המזונות נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לצרכים ההכרחיים של הילדים, כגון:

• מזון
• ביגוד
• חינוך
• בריאות
• מגורים

בנוסף לצרכים ההכרחיים, בית המשפט יכול לקחת בחשבון גם גורמים נוספים, כגון:

• הכנסות ההורים
• הוצאות ההורים
• היכולת הכלכלית של ההורים
• הצרכים המיוחדים של הילדים

במקרים מסוימים, בית המשפט יכול לקבוע כי ההורה החייב במזונות ישלם גם הוצאות נוספות, כגון:

• הוצאות רפואיות
• הוצאות חינוך מיוחד
• הוצאות חופשות

מזונות ילדים יכולים להימשך עד שילדים מגיעים לגיל 18, או עד סיום לימודיהם האקדמיים, אם הם ממשיכים ללמוד ללא הפסקה.

ישנן מספר דרכים להסדיר את תשלום מזונות ילדים:

• הסכם בין ההורים: ההורים יכולים להסכים על סכום המזונות ודרך התשלום בהסכם בכתב.
• פסק דין של בית המשפט: אם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה, בית המשפט יכריע בעניין.
• צו עיכוב יציאה מהארץ: אם אחד ההורים לא משלם את המזונות, הורה אחר יכול לפנות לבית המשפט ולבקש צו עיכוב יציאה מהארץ נגד ההורה הסרבן.

מזונות ילדים הם נושא חשוב שיכול להשפיע באופן משמעותי על חיי הילדים וההורים. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין את זכויותיך וחובותיך בנושא מזונות ילדים.

חוק מזונות ילדים מעל גיל 18

במדינת ישראל, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע כי הורה חייב במזונות ילדיו הקטינים. ההורה החייב במזונות הוא בדרך כלל ההורה שאינו משמין את הילדים באופן קבוע.

עם זאת, החוק גם קובע כי ילדים מעל גיל 18 יכולים להיות זכאים למזונות, במקרים מסוימים.

על פי החוק, הורים יכולים להיות מחויבים במזונות ילדים מעל גיל 18 במקרים הבאים:

• ילדים נכים: ילדים נכים, גם אם הם בני 18 ומעלה, יכולים להיות זכאים למזונות מהוריהם, אם הם זקוקים לתמיכה כלכלית כדי להתקיים.
• ילדים סטודנטים: ילדים סטודנטים, גם אם הם בני 18 ומעלה, יכולים להיות זכאים למזונות מהוריהם, אם הם לומדים לתואר אקדמי ללא הפסקה.
• ילדים שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם: ילדים שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם, גם אם הם בני 18 ומעלה, יכולים להיות זכאים למזונות מהוריהם, אם הם אינם מסוגלים לעבוד בגלל מצב רפואי או אחר.

סכום המזונות לילדים מעל גיל 18 נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לצרכים של הילדים והיכולת הכלכלית של ההורים.

הורים יכולים להסכים על סכום המזונות לילדים מעל גיל 18 בהסכם בכתב. עם זאת, אם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה, בית המשפט יכריע בעניין.

חשוב לציין כי תשלום מזונות לילדים מעל גיל 18 הוא נושא מורכב שיכול להשפיע באופן משמעותי על חיי הילדים וההורים. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין את זכויותיך וחובותיך בנושא מזונות ילדים מעל גיל 18.

להלן מספר דוגמאות לנסיבות שבהן ילדים מעל גיל 18 יכולים להיות זכאים למזונות מהוריהם:

• ילד נכה שחי עם הוריו: אם ילד נכה בן 18 עדיין חי עם הוריו, ההורים יכולים להיות מחויבים במזונותיו כדי לתמוך בו בצרכיו ההכרחיים.
• ילד סטודנט שממשיך ללמוד ללא הפסקה: אם ילד סטודנט בן 18 עדיין לומד ללא הפסקה, ההורים יכולים להיות מחויבים במזונותיו כדי לתמוך בו בצרכיו ההכרחיים.
• ילד שעבר טיפול רפואי יקר: אם ילד בן 18 עבר טיפול רפואי יקר, ההורים יכולים להיות מחויבים במזונותיו כדי לתמוך בו בצרכיו ההכרחיים.

במקרים אלו, ההורים יכולים לפנות לבית המשפט כדי לקבל פסק דין שקובעים את סכום המזונות ודרך התשלום.

חוק מזונות ילדים בישראל נועד להבטיח את רווחתם הכלכלית של קטינים שהוריהם פרודים או גרושים. החוק קובע כי שני ההורים נושאים באחריות לתמוך בילדיהם, ללא קשר למגדר, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות וצרכי הילדים.

עד גיל 6, האב מחויב במזונות באופן מוחלט, בהתאם לדין הדתי. מגיל 6 ועד 18, חישוב המזונות מורכב יותר ולוקח בחשבון את הכנסת שני ההורים, זמני השהות עם כל הורה, והוצאות מיוחדות.

ההוצאות מתחלקות לשני סוגים: צרכים הכרחיים (מזון, ביגוד, חינוך) והוצאות מדור (שכר דירה או משכנתא). בנוסף, הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך מיוחדות עשויות להתווסף לסכום המזונות.

חשוב לציין כי הסכמי מזונות יכולים להיערך בין ההורים, אך הם טעונים אישור בית המשפט כדי להבטיח את טובת הילד. כמו כן, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה המזונות במקרה של שינוי נסיבות מהותי.

דמי מזונות ממוצעים לחודש

על פי נתוני משרד הרווחה, דמי מזונות ממוצעים לחודש לילד אחד בישראל, נכון לינואר 2024, עומדים על כ-1,450 ש"ח. הסכום הזה כולל מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומגורים.

הסכום המדויק של דמי המזונות נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו. הגורמים שבית המשפט לוקח בחשבון בעת קביעת סכום המזונות כוללים:

• צרכיו ההכרחיים של הילד: בית המשפט יבחן את הצרכים ההכרחיים של הילד, כגון מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומגורים.
• יכולתם הכלכלית של ההורים: בית המשפט יבחן את יכולתם הכלכלית של ההורים, כגון הכנסות, הוצאות ונכסים.
• היחסים בין ההורים: בית המשפט יבחן את היחסים בין ההורים, כגון האם יש שיתוף פעולה בין ההורים לגבי הילדים.

בנוסף לצרכים ההכרחיים, בית המשפט יכול לקבוע כי ההורה החייב במזונות ישלם גם הוצאות נוספות, כגון:

• הוצאות רפואיות: אם לילד יש צרכים רפואיים מיוחדים, בית המשפט יכול לקבוע כי ההורה החייב במזונות ישלם את ההוצאות הרפואיות.
• הוצאות חינוך מיוחד: אם לילד יש צרכים חינוכיים מיוחדים, בית המשפט יכול לקבוע כי ההורה החייב במזונות ישלם את ההוצאות החינוכיות.
• הוצאות חופשות: בית המשפט יכול לקבוע כי ההורה החייב במזונות ישלם את ההוצאות לחופשות של הילד.

חשוב לציין כי דמי המזונות יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם לשינויים בצרכים של הילד או ביכולתם הכלכלית של ההורים.

כמה משלמים מזונות על 2 ילדים?

על פי נתוני משרד הרווחה, דמי מזונות ממוצעים לחודש ל-2 ילדים בישראל, נכון לינואר 2024, עומדים על כ-2,900 ש"ח. הסכום הזה כולל מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומגורים. (כמובן שכל מקרה נבחן לגופו).

חשוב לציין כי דמי המזונות יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם לשינויים בצרכים של הילדים או ביכולתם הכלכלית של ההורים.

כך, לדוגמה, אם ההורים חולקים את המשמורת על הילדים, ייתכן שבית המשפט יפחית את סכום המזונות. לעומת זאת, אם לילד יש צרכים רפואיים מיוחדים, ייתכן שבית המשפט יעלה את סכום המזונות.

כמה משלמים מזונות על 3 ילדים?

על פי נתוני משרד הרווחה, דמי מזונות ממוצעים לחודש ל-3 ילדים בישראל, נכון לינואר 2024, עומדים על כ-4,350 ש"ח. הסכום הזה כולל מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומגורים.

דוגמאות לנסיבות שבהן סכום המזונות ל-3 ילדים עשוי להיות גבוה יותר:

• אם הילדים קטנים: ילדים קטנים זקוקים ליותר טיפול ותמיכה, ולכן סכום המזונות עבורם עשוי להיות גבוה יותר.
• אם הילדים יש צרכים מיוחדים: ילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים ליותר טיפול ותמיכה, ולכן סכום המזונות עבורם עשוי להיות גבוה יותר.
• אם ההורה החייב במזונות מרוויח הרבה: אם ההורה החייב במזונות מרוויח הרבה, סכום המזונות עשוי להיות גבוה יותר.

להלן מספר דוגמאות לנסיבות שבהן סכום המזונות ל-3 ילדים עשוי להיות נמוך יותר:

• אם הילדים גדולים: ילדים גדולים יותר זקוקים לפחות טיפול ותמיכה, ולכן סכום המזונות עבורם עשוי להיות נמוך יותר.
• אם הילדים אינם ישנים בבית ההורה החייב במזונות: אם הילדים אינם ישנים בבית ההורה החייב במזונות, סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.
• אם ההורה החייב במזונות מרוויח מעט: אם ההורה החייב במזונות מרוויח מעט, סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.

מתי לא משלמים מזונות?

על פי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959, ההורה החייב במזונות הוא בדרך כלל ההורה שאינו משמין את הילדים באופן קבוע.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות, או שסכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.

להלן מספר מקרים שבהם ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות:

• אם הילדים מתגוררים עם ההורה החייב במזונות: אם הילדים מתגוררים עם ההורה החייב במזונות, ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות.
• אם הילדים אינם ילדיו של ההורה החייב במזונות: אם הילדים אינם ילדיו של ההורה החייב במזונות, ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות.
• אם ההורה החייב במזונות הוא נכה ועקב כך אינו יכול לעבוד: אם ההורה החייב במזונות הוא נכה ועקב כך אינו יכול לעבוד, ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות.
• אם ההורה החייב במזונות הוא עני ועקב כך אינו יכול לשלם מזונות: אם ההורה החייב במזונות הוא עני ועקב כך אינו יכול לשלם מזונות, ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות.

להלן מספר מקרים שבהם סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר:

• אם ההורים חולקים את המשמורת על הילדים: אם ההורים חולקים את המשמורת על הילדים באופן שווה, סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.
• אם הילדים מבוגרים: אם הילדים מבוגרים, סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.
• אם ההורה החייב במזונות מרוויח מעט: אם ההורה החייב במזונות מרוויח מעט, סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.

חשוב לציין כי כל מקרה נבחן לגופו, ובהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה, בית המשפט עשוי לקבוע כי ההורה החייב במזונות לא חייב לשלם מזונות, או שסכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.

מזונות קטינים במשמורת משותפת

עד שנת 2015, הכלל היה כי האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6, גם אם ההורים חולקים את המשמורת עליהם. לאחר פסק דין בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, הכלל שונה, והוחלט כי ההורים חולקים את החובה במזונות ילדיהם במשמורת משותפת, בהתאם ליכולתם הכלכלית.

חוק מזונות ילדים

חוק מזונות ילדים בישראל קובע כי הורים חייבים לדאוג לצרכים הבסיסיים של ילדיהם הקטינים, גם לאחר פרידה או גירושין. חוק זה נועד להבטיח את רווחתם הכלכלית של הילדים ולאפשר להם רמת חיים נאותה.

הבסיס החוקי:

• חוק המזונות: חוק זה קובע את חובת ההורים לשלם מזונות לילדיהם, וכן את אופן חישוב סכום המזונות.
• הלכה פסוקה: פסיקה של בתי המשפט לאורך השנים יצרה גוף הלכה נרחב בנוגע למזונות ילדים, וקבעה כללים מנחים לחישוב סכום המזונות.
• הדין העברי: בבתי הדין הרבניים, קביעת מזונות ילדים נעשית על פי הדין העברי, הקובע חלוקת תפקידים מגדרית בחיוב המזונות.

עקרונות מרכזיים:

• חובת שני ההורים: שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, בהתאם ליכולתם הכלכלית.
• צרכים הילד: סכום המזונות נקבע בהתאם לצרכים ההכרחיים של הילד, כגון: מדור, מזון, ביגוד, חינוך, רפואה, חוגים ועוד.
• יכולת כלכלית: סכום המזונות נקבע גם בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
• זמני שהות: בית המשפט יתחשב גם בזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.
• הסכמות בין ההורים: ההורים יכולים להגיע להסכם ביניהם בנוגע לסכום המזונות, אך הסכם זה טעון אישור בית המשפט.

שינויים בחוק:

בשנת 2017 פורסמה הלכה חדשה בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15) אשר שינתה את אופן חישוב מזונות ילדים. הלכה זו קבעה כי יש להתחשב גם בהכנסתה של האם, וכן ביחס ההכנסות הפנויות של ההורים ובזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.

מזונות לילד עם צרכים מיוחדים: היבטים משפטיים ופרקטיים

גידול ילד עם צרכים מיוחדים כרוך בהוצאות רבות, הן עבור טיפולים רפואיים והן עבור ציוד מיוחד, חינוך מותאם ואף עזרה סיעודית. במקרים של גירושין, נושא המזונות לילד עם צרכים מיוחדים הופך מורכב עוד יותר, ומתעוררות שאלות רבות בנוגע לגובה המזונות, חלוקת ההוצאות המיוחדות והזכויות של ההורים.

היבטים משפטיים:

• חובת המזונות: על פי חוק המזונות, הורים חייבים במזונות ילדיהם עד גיל 18, וילד עם צרכים מיוחדים זכאי למזונות אף לאחר גיל זה, כל עוד הוא זקוק לתמיכה כלכלית.
• קביעת גובה המזונות: בית המשפט יקבע את גובה המזונות בהתאם לצרכים המיוחדים של הילד, תוך התחשבות בהכנסות ההורים, רמת החיים שלהם וההוצאות הרפואיות והטיפוליות הנדרשות.
• הוצאות מיוחדות: בית המשפט עשוי להורות על חלוקת ההוצאות המיוחדות, כגון טיפולים רפואיים, ציוד מיוחד וחינוך מותאם, בין ההורים באופן שווה או יחסי, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.
• קצבת נכות: קצבת נכות מהביטוח הלאומי עשויה להוות גורם משפיע בקביעת גובה המזונות, אך בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה הספציפי.

מזונות לילד עם צרכים מיוחדים

תשלום מזונות עבור ילד עם צרכים מיוחדים מצריך התייחסות ייחודית, שכן צרכיו חורגים מעבר לצרכים הרגילים של ילד. הוצאות רפואיות, טיפולים פרא-רפואיים, ציוד מיוחד והתאמות דיור עשויים לייקר את גידולו באופן משמעותי. לכן, בעת קביעת גובה המזונות, על בית המשפט לבחון את מכלול הצרכים המיוחדים של הילד ואת יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים.

חשוב לציין כי חובת תשלום המזונות לילד עם צרכים מיוחדים אינה פוקעת בהכרח עם הגיעו לגיל 18, במיוחד אם הוא אינו מסוגל לכלכל את עצמו. במקרים אלו, בית המשפט עשוי להאריך את חובת התשלום מעבר לגיל הבגרות, בהתחשב במצבו של הילד ובנסיבותיו האישיות.

קביעת סכום המזונות: מדריך מקיף

קביעת סכום המזונות היא נושא מורכב ורגיש, הן עבור ההורים והן עבור הילדים. בישראל, קיימות שתי גישות עיקריות לקביעת סכום המזונות:

• ההלכה הפסוקה: גישה זו מבוססת על הדין העברי, וקובעת כי האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 15, ללא קשר ליכולתו הכלכלית.
• הלכת בע"מ 919/15: גישה זו, שנקבעה בשנת 2017, קובעת כי מגיל 6 ועד גיל 18, חובת המזונות חלה על שני ההורים, בהתאם ליחס ההכנסות ביניהם וזמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מהם.

גורמים המשפיעים על קביעת סכום המזונות:

• גיל הילדים: ככל שהילדים קטנים יותר, כך צרכיהם הבסיסיים גדולים יותר, וסכום המזונות בהתאם.
• צרכים הילדים: צרכים אלו כוללים הוצאות שוטפות כגון מדור, מזון, ביגוד, חינוך, בריאות, תרבות ופנאי.
• הכנסות ההורים: סכום המזונות נקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית של שני ההורים.
• זמני השהות: ככל שזמני השהייה של הילדים אצל האב ארוכים יותר, כך סכום המזונות עשוי להיות נמוך יותר.
• נסיבות מיוחדות: בית המשפט עשוי לקחת בחשבון נסיבות מיוחדות, כגון מצב בריאותי של אחד ההורים או ילד, צרכים מיוחדים של ילד, ועוד.

דרכי קביעת סכום המזונות:

• הסכם בין ההורים: הדרך המומלצת ביותר לקביעת סכום המזונות היא באמצעות הסכם בין ההורים. הסכם זה צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט.
• פנייה לבית המשפט: במקרה שאין הסכמה בין ההורים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שם יתנהל דיון ובו ייקבע סכום המזונות.
• פנייה להוצאה לפועל: לאחר שקבע בית המשפט את סכום המזונות, ניתן לפנות להוצאה לפועל לצורך אכיפת התשלום.

סכום מזונות לתינוק

סכום המזונות לתינוק נקבע בהתאם למספר גורמים, ביניהם:

• גיל התינוק: צרכיו של תינוק קטן (עד גיל 6) שונים מצרכיו של ילד גדול יותר.
• הכנסות ההורים: בית המשפט יבחן את הכנסתם של שני ההורים ויורה על תשלום מזונות בהתאם ליכולתם הכלכלית.
• חלוקת זמני השהות: בית המשפט יתחשב בחלוקת זמני השהות של התינוק אצל כל אחד מההורים.
• הוצאות הילד: בית המשפט יבחן את ההוצאות הקשורות לגידול התינוק, כגון: מזון, ציוד, חינוך, בריאות ועוד.
• רמת החיים: בית המשפט יתחשב ברמת החיים שהייתה לתינוק לפני הפרידה.

להלן מספר הנחיות כלליות לגבי סכום מזונות לתינוק:

• עד גיל 6: סכום המזונות נע בין 1,300 ש"ח ל-1,600 ש"ח עבור צרכי הילד (לא בהכרח סכום המזונות).
• מעל גיל 6: סכום המזונות ייקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות, יחס ההכנסות בין ההורים, וסיווג ההוצאות.
• במקרים של משמורת משותפת: ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל, או שסכום המזונות יהיה נמוך יותר.

חשוב לציין:

• מדובר בהנחיות כלליות בלבד, וסכום המזונות נקבע באופן פרטני לכל מקרה.

תשלום מזונות ממוצע

תשלום המזונות בישראל אינו קבוע ונקבע על פי מספר גורמים מרכזיים. בראש ובראשונה, גיל הילדים וצרכיהם, כמו גם רמת החיים לה הורגלו טרם הפרידה, מהווים בסיס לחישוב. בנוסף, יכולת ההשתכרות של שני ההורים נלקחת בחשבון, כאשר לרוב ההורה המשתכר יותר ישלם סכום גבוה יותר. חלוקת המשמורת והזמן שהילדים מבלים עם כל הורה גם היא משפיעה על גובה המזונות.

למרות שאין סכום מזונות "ממוצע" אחיד, בתי המשפט נוטים לפסוק סכומים הנעים בין 1,200 ל-2,500 שקלים לחודש עבור כל ילד. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בטווח רחב, ובפועל הסכום יכול להשתנות באופן משמעותי בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

מזונות לילד

תשלום מזונות ילדים בישראל הוא חובה חוקית המוטלת על ההורה שאינו משמורן עיקרי, בדרך כלל האב, לתמוך כלכלית בילדיו עד הגיעם לגיל 18. גובה המזונות נקבע על פי מספר גורמים, ביניהם הכנסות ההורים, צרכי הילד, וחלוקת זמני השהות.

חישוב גובה המזונות: בעבר, היה נהוג לחשב את המזונות על פי אחוזים מהכנסת האב, אך כיום בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בהכנסות שני ההורים ובצרכים הספציפיים של הילד.

הסכם או פסיקת בית משפט: ניתן לקבוע את גובה המזונות בהסכם גירושין או בהליך משפטי. במקרה של מחלוקת, בית המשפט יקבע את הסכום בהתאם לנסיבות המקרה.

שינוי גובה המזונות: גובה המזונות אינו קבוע ויכול להשתנות בהתאם לשינויים בנסיבות, כגון עלייה או ירידה בהכנסות ההורים, שינוי במצב המשפחתי, או שינוי בצרכים של הילד.

אי תשלום מזונות: אי תשלום מזונות הוא עבירה פלילית. במקרה של אי תשלום, ניתן לפנות להוצאה לפועל לנקיטת הליכים לגביית החוב.

כמה משלמים מזונות על ילד 1

גובה דמי המזונות לילד אחד בישראל אינו קבוע ונקבע בהתאם למספר גורמים, לרבות הכנסות ההורים, צרכי הילד והסדרי המשמורת. בתי המשפט בישראל בוחנים את יכולת ההורים לספק את צורכי הילד, כגון מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומגורים, וקובעים את סכום המזונות בהתאם. בנוסף, בתי המשפט לוקחים בחשבון את משך הזמן שהילד מבלה עם כל הורה ואת חלוקת ההוצאות הקשורות לילד.

הפסיקה בישראל קבעה כי שני ההורים נושאים באחריות לצרכי הילד, ולכן, גם אם הילד נמצא במשמורת בלעדית של אחד ההורים, ההורה השני מחויב בתשלום מזונות. גובה המזונות נקבע בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורה המשלם, אך לא יפחת מסכום מינימלי שנקבע בחוק. חשוב לציין כי החוק בישראל מעודד את ההורים להגיע להסכם בעניין גובה המזונות, ובתי המשפט יתערבו רק אם ההורים לא הצליחו להגיע להסכם.