מזונות קטינים במשמורת משותפת

מזונות קטינים במשמורת משותפת: איזון בין הורים וצורכי הילדים

במשמורת משותפת, שבה שני ההורים חולקים באופן שווה את זמני השהות עם הילדים, נושא המזונות לובש פנים מורכבות. בעבר, האב היה מחויב במזונות מלאים גם במשמורת משותפת, אך הלכת בע"מ 919/15 שינתה את התמונה. כיום, בתי המשפט שואפים לאיזון בין יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, צורכי הילדים, וחלוקת זמני השהות בפועל.

ההלכה קובעת כי חובת המזונות מוטלת על שני ההורים באופן שוויוני, אך בפועל, החישוב מורכב יותר. בית המשפט בוחן את צורכי הילדים, לרבות מדור, חינוך, ביגוד, מזון ופנאי, ואת הכנסותיהם של שני ההורים. לעתים, גם אם ההכנסות דומות, ייתכן פער בצרכים בפועל, בהתאם לזמני השהות.

לכן, חשוב להבין כי אין נוסחה אוטומטית לחישוב מזונות במשמורת משותפת. כל מקרה נבחן לגופו, וההחלטה מתבססת על מכלול הנסיבות, במטרה להבטיח את טובת הילדים וצרכיהם.

האם אב חייב במזונות ילדיו הקטינים עת חולק במשמורת משותפת עם אימן ?

כאשר הילדים שוהים במשמורת משותפת אצל ההורים ושוהים אצל כל אחד מהם מחצית מימות השבוע, הנטל הכלכלי של גידולם נופל על ההורים באופן זהה.

חובת המזונות נקבעה מכח סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ולפיה אדם חייב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו. עפ"י הדין האישי (הדין העברי), אב חייב במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6 חיוב אבסולוטי וללא תלות בהכנסות האם. לענין ילדים שעברו את גיל 6 ועד גיל 15, חיוב האב במזונות הוא מכח תקנת חכמים, לפיה החיוב הינו לספק את צרכיהם ההכרחיים של הילדים ולענין ילדים שעברו את גיל 15 ועד גיל 18 שנים, חיוב האב והאם במזונות הוא שווה ומדין צדקה.

בבע"מ 915/15 פלוני נ' פלוני שונתה ההלכה שהיתה נהוגה עד כה ונקבעה הלכה חדשה לעניין ילדים מעל גיל 6, לפיה שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם. היינו: בהתקיים התנאים המשפטיים למשמורת משותפת, אין מקום לחייב אב במזונות ילדיו הקטינים וכל צד יישא במלוא הוצאות הילדים עת שוהים אצלו.

פסק הדין שינה את ההלכה הקיימת ואימץ גישה הלכתית הנתמכת על ידי רבים מגדולי הפוסקים האחרונים, וביניהם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל והרב מרדכי אליה זצ"ל, לפיה החיוב במזונו ילדים בגילאי 6-15 גם לצרכים הכרחיים הוא חיוב מדין צדקה. משכך הוחלט פה אחד כי לעניין ילדים "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תיקבע עפ"י יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשומם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לה למכלול נסיבות המקרה" (ר' בע"מ 915/15 פלוני נ' פלוני בעמ' 125).

בית המשפט קבע באותו פסק דין, כי אחד מההורים יהיה הורה מרכז, והוא זה שיהיה אחראי לתשלום ההוצאות שאינן הוצאות שוטפות, כמו: ביגוד, חוגים, הסעות וכו'.

כן קבע בית המשפט בפסק הדין, כי באיזון הכולל שיערוך בית המשפט יעמוד לנגד עיניו עקרון העל של טובת הילד. מכח עקרון זה יש להבטיח כי בידי שני ההורים את המשאבים לצורך סיפוק מלוא צרכיהם ההכרחיים של הילדים, כמו גם המשאבים הדרושים לסיפוק צרכיהם הנוספים של הילדים במידה סבירה, בפרקי הזמן שהם שוהים עם כל אחד מהם.

יצויין, כי אין המדובר בנוסחאות נוקשות, וכי פסיקת המזונות לא תסתמך על "מספרים יבשים", אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים ואם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם.

מאוחר יותר קבעו בתי המשפט (בעמ"ש 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב.), כי הממצאים העובדיים שיש לבדוק לצורך קביעת המזונות הינם צרכי הקטינים לפי רמת החיים לה הורגלו ערב הפירוד, הכנסות כל אחד מההורים מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה וזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים (לענין זה ר' גם ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית פ"ד מח(3) 461; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ (1) 147; ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1 721)..

משרדנו ייצג אב בתיק 28537-12-17 בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אשר חלק משמורת משותפת ל- 2 בנותיו הקטינות. בית המשפט מפי כב' השופט איתי כץ שקל את מכלול הראיות והנסיבות של המקרה, לרבות האיזון בפער הכלכלי בין הצדדים ובהתייחס לעובדה ששני ההורים נושאים באופן שווה בזמני השהות של הקטינות וקבע, כי שני ההורים יישאו באופן שווה בכל צרכי הקטינות, באופן שלא יוטל כל חיוב של תשלום מזונות בסיסי מהורה אחד להורה האחר.

למידע נוסף מומלץ לקרוא על משמורת משותפת ללא מזונות.