ניהול תיקי גירושין
נקיטת הליכי גירושין
ההחלטה על גירושין ופירוק משפחה היא החלטה גורלית ומיטלטלת המשפיעה על הצדדים ועל ילדיהם ומשנה את עתידם. קיימת חשיבות רבה לפנות לעו"ד מומחה לגירושין ולהתייעץ עמו מיד עם פרוץ הסכסוך המשפחתי וטרם נקיטת הליכים והוא אשר ימליץ לכם איך להתחיל בהליך הגירושין ולאיזו ערכאה שיפוטית לפנות בהתאם לנסיבות המקרה ועל מנת לקבל יתרון בהקדמת בן הזוג עם פתיחת תיק לערכאה השיפוטית המתאימה, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי, מסגרת "מרוץ הסמכויות".
כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני ישנם סמכויות מקבילות לדון בתביעות בענייני משפחה, לרבות בעניין מזונות, משמורת ורכוש וצד המקדים ומגיש תביעות לערכאה אחת, לא תוכל הערכאה השנייה לדון באותן תביעות משום הכלל של "כיבוד ערכאות".
עו"ד מומחה לגירושין ינהל עבורכם את תיק הגירושין מתחילתו ועד סופו, יבנה עבורכם אסטרטגיות משפטיות המותאמות לכם ולנסיבות המקרה שלכם וימליץ לכם לאיזו ערכאה שיפוטית כדי לפנות ולהתדיין שם ומשרדנו בעל ניסיון רב שנים ומלווה כל לקוח מרגע ההחלטה על נקיטת הליכי גירושין ועד לסיומם.
לפני כ- 6 שנים נכנס לתוקפו חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, במטרה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום. בהתאם לחוק זה על צד הבוחר לפתוח בכל הליך הנוגע לענייני משפחה, לרבות לעניין גירושין, להקדים ולהגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי.
עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מופנה אותו צד ליחידת הסיוע, שם יושבים עובדים סוציאליים ועורכי דין על מנת לנסות ולהגיע באמצעותה להסכמות. רק בהעדר הסכמות וכעבור 60 יום ממועד פתיחת הבקשה ליישוב סכסוך, ניתן להגיש תביעה מתאימה, כאשר לאותו צד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך עומדת זכות הראשונים למשך 15 יום להחליט ולהגיש תביעות לערכאה שבה הוא בוחר להתדיין, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי.
משרדנו מלווה בהליך של יישוב סכסוך, לרבות ייצוג ביחידת הסיוע וניהול מו"מ כדי להגיע להסכם כולל ובהעדר הסכמות ממליץ על הגשת תביעות לערכאה המתאימה בהתאם לנסיבותיו האישיות של כל לקוח.
חשוב להדגיש, כי כל מקרה ונסיבותיו המיוחדות היכן כדאי להתדיין, האם לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולא כל מקרה דומה למקרה אחר, כאשר הגירושין עצמם מתנהלים אך ורק בבית הדין הרבני, לו הסמכות הבלעדית לדון בגירושין ולמעט לענין זוג מעורב, שאחד מהצדדים הוא יהודי והשני אינו יהודי, שאז הסמכות להתיר את הנישואים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
בחירת עורך דין לניהול הליך גירושין
הליך גירושין הוא הליך מטלטל עבור כל אדם, אשר עשויי להיות מורכב ומתמשך, הטומן בחובות עלויות יקרות ולגבות מחיר אישי גבוה לכן קיימת חשיבות רבה להיוועץ בעורך דין מומחה, עוד בטרם נקיטת הליך הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כדי לתכנן אסטרטגיה נכונה לניהול הליך הגירושין.
קיימת חשיבות רבה לפנות אל עורך דין מומחה לגירושין, בעל ניסיון רב בניהול תיקי גירושין, כדוגמת משרד עורכת דין חגית זיו, וכחלק ממומחיותו יידע לייעץ לאיזו ערכאה משפטית תוגש תביעה מתאימה. המטרה של כל לקוח היא לעבור את הליכי הגירושין בהצלחה, במינימום נזק כספי ורגשי ומתוך ראייה עתידית ולא רק את הסכסוך הרגעי וכדי להגשים מטרה זו צריך לדעת מתי להתפשר ומתי להילחם באופן הנחוש ביותר – את זה כאמור יידע רק עו"ד מנוסה שצבר ניסיון רב בניהול תיקי גירושין וזכה להצלחות רבות ולהישגים מעולים עבור לקוחותיו.
תביעת גירושין
כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים להתגרש זמ"ז, פועלים הצדדים להגיע להבנות כוללות ומשרדנו מסייע לצדדים להגיע להסכם גירושין כולל. ואולם בהעדר הסכמה בין בני הזוג לגירושין, על בן הזוג המבקש את הגירושין להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולהוכיח עילת גירושין ומשרדנו מלווה את אותו צד בהגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, תוך הפעלת שיקול דעת אם לכרוך להליך הגירושין את יתר התביעות הכרוכות בגירושין.
תביעת כתובה
לא אחת זכאית האישה לתבוע את כתובתה במסגרת הליך הגירושין. במקרים בהם זכאית האישה לכתובתה, תוגש תביעת כתובה.
לאחרונה זכה משרדנו בתביעת כתובה שהוגשה מטעם אישה בבית הדין הרבני האיזורי בירושלים (בתיק 1333425/5) בה חייב בית הדין את הבעל במלוא הסכום שננקב בכתובה. בית הדין קיבל את מלוא טענותנו לזכאות האישה לכתובתה וקבע, כי על הבעל לשלם לאישה את כתובתה.
בקשה לחיוב בגט ולהטלת סנקציות
במסגרת הליך גירושין ישנם מקרים בהם בן הזוג האחר מתנגד לגירושין. במקרים אלה משרדנו פועל להשגת חיוב בגט ובמידת הצורך אף בהפעלת סנקציות כנגד הצד הסרבן בגירושין. משרדנו פועל כנגד תופעת סרבנות הגט ופועל במלוא הכח כנגד סרבני הגט.
לאחרונה קיבל בית הדין הרבני האיזורי בירושלים (בתיק 1333425/5) את בקשתנו במסגרת תביעת גירושין לחייב את הבעל בגירושין ולהטיל עליו סנקציות. בית הדין הטיל על חשבונו של הבעל עיקול ושלל את רישיון הנהיגה שלו.
הליך הגירושין בבית הדין הרבני מצריך היכרות את הדין העברי לרבות את סדרי הדין בבית הדין הרבני ולמשרדנו ניסיון רב שנים בייצוג בבתי הדין הרבניים.
משמורת/אחריות הורית והסדרי שהות
כחלק בלתי נפרד מהליך הגירושין, יש צורך להסדיר את עניין אחזקת הילדים, היכן הילדים ישהו.
בעבר השתמשו בתי המשפט במונח "משמורת" עת הגדירו, מי ההורה המשמורן שיהא אחראי על הילדים. לאחרונה חדלו בתי המשפט להתשמש במונח "משמורת" והחלו להשתמש במונח "אחריות הורית".
משמורת / אחריות הורית
המונח משמורת/אחריות הורית הוא הגדרת מצב משפטי להורה המרכז את הטיפול בילדים ואשר הוא האחראי על טיפול בילדים וכפועל יוצא מכך זכאי להטבות בהיותו ההורה המשמורן, לרבות לענין קבלת קצבת ילדים, מענק לימודים, הטבות למיניהם וכיוצ"ב.
במסגרת הליך הגירושין ובעת רצון בני זוג להיפרד זמ"ז, יש הכרח להסדיר את עניין חלוקת האחריות ההורית והסדרי השהות של הילדים אצל כל אחד מהוריהם.
כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים לקביעת האחריות ההורית והסדרי השהות, פועלים הצדדים להגיע להבנות כוללות ומשרדנו מסייע לצדדים להגיע להסכם גירושין כולל, המסדיר את עניין האחריות ההורית והסדרי השהות של הילדים.
ואולם בהעדר הסכמות בין בני הזוג, יש להגיש תביעה מתאימה לערכאה השיפוטית, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי. אותה ערכאה שיפוטית תגיע להכרעה תוך בחינת עיקרון "טובת הילד" ובדרך כלל לאחר שמונתה עו"ס לסדרי דין אשר תיתן תסקיר ובו המלצותיה.
הכרעה בענין חלוקת האחריות ההורית וזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מבני הזוג משליכה לעניין קביעת גובה מזונות, בכל הנוגע לילדים קטינים שעברו את גיל 6 שנים.
הפרת הסדרי שהות
מטרתם של הסדרי השהות היא לשמר את קשר בין הילדים הקטינים לבין ההורה שאינו המשמורן.
לא אחת ישנם הורים, שאינם עומדים בקיומם של הסדרי השהות שנקבעו בין בני הזוג, בין בהסכם שאושר ע"י הערכאה השיפוטית המוסמכת ובין בפסק דין, ומפרים אותם ולא עומדים בזמנים שנקבעו.
להפרת הסדרי שהות ישנה השפעה חזקה על הילדים עצמם, כאשר ההפרה מיטלטלת את עולמם והיציבות שלהם, והן על ההורה השני.
במקרה של הפרת הסדרי שהות, ניתן לפנות לבית המשפט או לבית הדין שדנו בענין הסדרי השהות בעבר ולהגיש תביעה כנגד ההורה המפר, במסגרתה ניתן לתבוע סנקציות בעת כל הפרה.
משרדנו פועל למען מניעת הפרת הסדרי שהות. לאחרונה זכה משרדנו בתביעה שהוגשה לבית הדין הרבני בשל הפרת הסדרי שהות (בתיק 1066188/6). בית הדין קבע סנקציה על ההורה המפר בכל עת שיפר את הסדרי השהות.
ניכור הורי
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה ההולכת ומתגברת של ניכור הורי – כאשר ילד מתנכר לאחד מהוריו, בדרך כלל בגין פרידת ההורים או הגירושין, ומסרב להתראות עמו ולהיות איתו בקשר.
במרבית המקרים ניכור הורי מתרחש ללא כל סיבה עניינית ולרוב כתוצאה מהסתה של אחד ההורים כלפי משנהו, כאשר הרקע לניכור ההורי מתקיים כתוצאה מנקמנות בהורה האחר, בניסיון להשגת מטרות מסויימות ועוד.
בתי המשפט לענייני משפחה ואף בתי הדין הרבניים מנסים להילחם בתופעת ניכור ההורי בכל הכח, בשל העובדה שתופעה זו פוגעת בראש ובראשונה בילד עצמו וגורמת לו לנזק אישי ורגשי, אשר יילך ויגבר ככל שניכור ההורי ילך ויתעצם.
משרדנו מנסה להילחם בתופעת הניכור ההורי ושם נר לרגלו למנוע ניכור הורי ולסייע ככל הניתן למנוע תופעה פסולה זו.
במקרה של ניכור הורי ניתן להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי ובמסגרתה לבקש להטיל סנקציות על ההורה המפר ובמקרים קיצוניים אף לבקש לשנות את המשמורת של הילד ולהעבירה להורה המנכר. כמו כן, ניתן לבקש את את ביטול המזונות שמשולמים עבור אותו ילד מנכר או את הפחתתתם.
על מנת להילחם בתופעה זו נדרש משרד עו"ד בעל ניסיון רב בניהול תיקים מעין אלה.
לאחרונה קיבל משרדנו החלטה משמעותית בתיק ניכור הורי מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (בתיק תלה"מ 18952-06-21) והטיל סנקציה כספית גבוהה על האם המנכרת בגובה של 500 ₪ בגין כל ביטול ביקור. כמו כן, בית המשפט הורה על מינוייה של עו"ס לחוק נוער כדי לבחון את אפשרות הוצאת הילד למרכז חרום.
מזונות
קביעת גובה דמי המזונות היא המחלוקת העיקרית בין בני זוג בעת ניהול הליך הגירושין.
במסגרת הליך הגירושין ובעת רצון בני זוג להיפרד זמ"ז, יש הכרח להסדיר את עניין גובה דמי המזונות שיישא ההורה עבור ילדיו הקטינים ששוהים במשמורת ההורה האחר או במזונות אישה עת נפרדים הצדדים זמ"ז ועד לגירושיהם.
כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים לקביעת גובה דמי המזונות, פועלים הצדדים להגיע להבנות כוללות ומשרדנו מסייע לצדדים להגיע להסכם גירושין כולל, המסדיר את עניין גובה דמי המזונות, לרבות תשלום עבור ההוצאות החריגות.
ואולם בהעדר הסכמות בין בני הזוג, יש להגיש תביעה מתאימה לערכאה השיפוטית, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי. משרדנו נותן ייעוץ משפטי מקיף עת מייצג נשים או גברים בהליכי מזונות אישה וילדים.
מזונות אישה
בעל חייב במזונות אשתו עפ"י הדין האישי של הצדדים וכחלק ממערך כולל של זכויות וחובות הדדיות שבין הבעל לאשתו. בתי המשפט קבעו, כי אין חובה על אישה לעבוד מחוץ לבית ולהשתתף בפרנסת הבית ואולם אישה שעובדת ומקבלת שכר עבור עבודתה או אישה שמתקיימת מהכנסה כלשהי, לרבות קצבה רואים בהנכסה זו במקום דמי מזונות שבעל חייב באשתו ובלבד שיספיקו כדי צרכיה.
הפרת הסדרי שהות
מזונות ילדים מעל גיל 6 שנים
ביום 19.7.17 ניתן פסק דין תקדימי של ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15, אשר שינה את המצב המשפטי שהיה קיים עד לאותו המועד לעניין מזונות ילדים. פסק הדין קבע הלכה חדשה לענין מזונות ילדים אשר עברו את גיל 6 שנים, לפיה, שיעור המזונות עבור ילדים שעברו את גיל 6 ייקבע בהתאם להכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.
פסק הדין לא שינה מאומה לענין ילדים עד גיל 6, אשר לגביהם חלה ההלכה הקודמת כפי שנהגה עד לאותו מועד.
מזונות ילדים עד לגיל 6
אב חייב במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6 לפי הדין האישי החל עליו, ולפיו חייב לספק את מלוא צרכיהם. עפ"י פסיקת בתי המשפט דמי מזונות של ילד עד גיל 6 יעמדו על כ- 1,350 ₪ בממוצע. מעבר לדמי המזונות יישא האב בתשלום עבור מדור וחינוך וכן ישתתף בהוצאות חריגות.
חלוקת רכוש
חלוקת רכוש הוא המחלוקת המרכזית בין בני זוג בעת הגירושין. כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם לחלק את הרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים.
כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים לאופן חלוקת הרכוש ביניהם, פועלים הצדדים להגיע להבנות כוללות ומשרדנו מסייע לצדדים להגיע להסכם גירושין כולל, המסדיר את עניין חלוקת הרכוש.
ואולם בהעדר הסכמות בין בני הזוג, יש להגיש תביעה מתאימה לערכאה השיפוטית, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני האיזורי. משרדנו נותן ייעוץ משפטי מקיף עת מייצג נשים או גברים בהליכי פירוק השיתוף בין הצדדים.
חלוקת רכוש בין נשואים
ככלל, כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק בין הצדדים בחלקים שווים, ולמעט נכסים שהיו לאחד מהצדדים טרם הנישואין, או ירושה, מתנה או קצבה או פיצויים שנתקבלו בגין נזקי גוף שנתקבלו במהלך הנישואין, או רכוש שלגביו הסכימו הצדדים בהסכם שהוא לא יהיה חלק מהרכוש המשותף, וזאת מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973. חוק זה חל על כל אותם זוגות שנישאו לאחר שנת 1974.
הרכוש המשותף כולל את כלל הנכסים אשר נצברו ע"י בני הזוג במהלך הנישואין ולרבות, נכסי מקרקעין, מיטלטלין, רכבים, חסכונות, זכויות סוציאליות ויתר זכויות ממקום העבודה, אופציות, מניות, נכסי קריירה, מוניטין, זכויות יוצרים.
גם גם לענין חובות שנצברו במהלך הנישואים – חובות אלה הם חובות משותפים לצדדים ובלבד שנצברו לצורך החיים המשותפים, אחרת ישוייכו לאותו צד שצבר אותם, כמו חובות בגין הימורים, ניהול קשר רומנטי מחוץ לנישואים ועוד.
לענין זוגות שנישאו טרם כניסת חוק יחסי ממון לתקפו – חלה לגביהם חזקת השיתוף, כמו גם לענין ידועים בציבור
חלוקת רכוש בין ידועים בציבור
חוק יחסי ממון כאמור אינו חל על ידועים בציבור ובעניינם חלה חזקת השיתוף. לפי אותה חזקה, בני זוג המנהלים יחד משק בית משותף ואשר הביעו כוונת שיתוף בנכסיהם הכלכליים – כל הנכסים שצברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת.
יצויין, כי לא די בכך שבני זוג חיים יחד, אלא יש צורך בהוכחה על כוונת שיתוף בנכסים, היינו: חשבון בנק משותף לבני הזוג, תשלום משותף של הוצאות הבית ועוד.
